עובדות מעניינות על הספורט של בוליביה

/
/
/
49 Views

[ad_1]

האם ידעת…

בדומה לאון יונג קים (דרום קוריאה), שייח פהאד אל-סבאח (כווית) וז’ואאו האבלנגה (ברזיל), חוסה גמארה זורילה היה אחד המנהיגים האולימפיים הטובים בעולם השלישי. הוא מילא תפקיד מרכזי בקידום ערכי הספורט בבוליביה ובאמריקה הלטינית. ז’וזה הקדיש את חייו למאבק באדישות לספורט ובמצבם העגום של הספורטאים בבוליביה. ארצו היא אחת המדינות העניות בעולם השלישי. יתר על כן, לבוליביה היו שיא של 194 הפיכות. עם זאת, בהנהגתו אורגנו כמה קונגרסים ואירועים בינלאומיים בלה פז, בקוצ’במבה, באורורו ובסנטה קרוז דה לה סיירה. ז’וזה היה נשיא הוועדה המארגנת של המשחקים הבוליבארים לה פז (1977) ובמשחקים בדרום אמריקה בבוליביה (1978). כנשיא הוועד האולימפי בבוליביה (1970-1982), הוא הוביל את בוליביה לתוצאה הטובה ביותר בהיסטוריה: 106 מדליות במשחקים בדרום אמריקה. הוא עמד בראש המשלחת הבוליביאנית באולימפיאדת הקיץ במינכן, גרמניה המערבית. דרום אמריקאים רבים מחשיבים את ז’וזה גמרה זורילה כמנהיג האולימפי הגדול בדרום אמריקה במאה ה -20.

במדינה הזו היו ספורטאים גדולים: מריו מרטינז (טניס), אלן סונדרס (סקי נורדי), מילטון קוימברה (כדורגל), מריה אורטונו (כדורסל), ג’ובאנה מורהון אירוסטה (אתלטיקה), רמירו בנאווידס (טניס), אנתוני איגלסיאס (צלילה), ג’וני פרז (אתלטיקה), סקוט סאנצ’ס סונדרס (סקי נורדי), אוסוואלדו מורון (מסלול), וויליאם ארנסיביה (טאקוונדו), ארווין סאנצ’ס (כדורגל), ריקרדו ראמוס (סקי נורדי), גוודלופה יאנז (כדורסל), בטי סאבדרה ( כדורסל), חואן רודריגו קמאצ’ו (אתלטיקה), מרקו אטצ’ברי (כדורגל), קתרין מורנו (שחייה), רוברטו נילסן רייס (סוסים) ובילי פארוינג אראנו (סקי נורדי).

בוליביה שלחה 7 ספורטאים למשחקים האולימפיים בחורף בשנת 1988. הגולשים בדרום אמריקה היו מנואל ארמאיו, גיירמו אבילה פז, חיימה בסקון, חורחה בז’ראנו, אנריקה מונטאנו, פדרו טיצ’אבר ולואיס ויסקרה.

ג’וליה איריארטה היא הספורטאית הבוליביאנית הגדולה ביותר בכל הזמנים. למה? היא זכתה ב -5 מדליות זהב ו -3 מדליות כסף במשחקים הבוליוואריים ב -1947 בלימה, פרו. היא הפכה לכוכבת המשחקים. מדליות הזהב שלה היו במשחות 80 מ ‘משוכות, זריקת דיסקוס, זריקה, קפיצה לרוחק וקפיצה לגובה. שיבת הבית שלה הייתה הצלחה אדירה. לאחר שהוזמנה על ידי הנשיא אנריקה הרצוג לארמון הממשלה (Palacio Quemado). היא זכתה גם בחמש מדליות זהב באליפות האתלטיקה בדרום אמריקה בלה פז בשנת 1948. תחת מאמנה, ג’ורג ‘הוסף, היא שברה מספר שיאים לאומיים במהלך שנות הארבעים. לרוע המזל, היא לא התחרה במשחקים האולימפיים ב -1948 בהלסינקי (פינלנד). היא נולדה בקוצ’במבה שבבוליביה ב- 20 בדצמבר 1919 לפלאסידו איריארטה וקלרה ולאסקו.

בוליביה השתתפה ב ספרטקיאדה של אומות האיחוד של הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות (ברית המועצות).

בשנים 1980 עד 1984, ממשלת בוליביה הרסה את הספורט. ספורטאי דרום אמריקה לא הורשו להתחרות באולימפיאדה בשנת 1980. ספורטאים רבים שהתאמנו במשך שנים למשחקים חשו תסכול גדול. בין הספורטאים הללו היו: ג’וני פרז (מסלול), לואיס דריו ואסקז (סייף), מרי רוג’אס (אתלטיקה), וולטר קווירוגה (קליעה), לינדה ספנטס (מסלול), איזידרו גואראצ’י (אגרוף), וולטר קוויספה (אגרוף) ), אדגר קואטו (רכיבה על אופניים), ז’אן יאנג קים סונג (ג’ודו) ואנטונייטה אריזאגה (שחייה). למרבה האירוניה, ברית המועצות המארחת בברית המועצות, מסבסדת קבוצות אולימפיות בעולם השלישי (טנזניה – אחת המדינות העניות ביותר באפריקה – שלחה 41 ספורטאים). מסיבות פוליטיות, בוליביה גם לא השתתפה במשחקים הפאן אמריקאים ב -1983 בקראקס (ונצואלה). לראשונה מאז 1971, ספורטאים מבוליביה לא השתתפו בפאן אמריקאי. בניגוד לספורטאים מהאיטי, ניקרגואה, צ’אד וסיירה לאון, לספורטאים בוליביה היו בעיות ללכת למשחקים האולימפיים ב -1984.

ג’וני פרס השתתף במשחקי דרום אמריקה ב -1978 בלה פז, בוליביה, וזכה בשלוש מדליות זהב באתלטיקה, ב -1,500 מ ‘, 5,000 מ’ ו -3,000 מ ‘מסלול.

האצטדיון האולימפי לה פז הוא אחד המודרניים ביותר באמריקה הלטינית ובקריביים. בין הספורטאים שהתחרו באצטדיון האולימפי ניתן למנות את רומאריו דה סוזה פאריה (כדורגל /ברזיל), ז’ואאו קרלוס דה אוליביירה (אתלטיקה /ברזיל), ז’וזה לואיס צ’ילברט (כדורגל /פרגוואי), טיטו סטנייר (אתלטיקה /ארגנטינה), אדית נודינג (מסלול מגרש/ פרו) וקרלוס קטאנו בלדרון וורי (כדורגל/ ברזיל).

ג’ובאנה מורהון אירוסטה סיימה במקום ה -16 בריצה של 20 קילומטרים באליפות העולם באתלטיקה 2003 בפריז, צרפת.

קתרין מורנו הייתה אחת השחייניות הצעירות ביותר במשחקים האולימפיים 1988 בסיאול.

נבחרת בוליביה זכתה במדליית הכסף באליפות דרום אמריקה בכדורסל והעפילה לאליפות העולם בכדורסל לנשים בשנת 1978 בסיאול (דרום קוריאה). בוליביה העפילה לראשונה לטורניר עולמי. הגיבורות היו: ג’נת בלאנקו סבאדרה, בטי סאבדרה זאקונטה, דייסי צ’וקאטיני טוריקו, ליסאו רוג’אס ארטאגה, נורמה זמבראנו סילס, אליזבת נביה לדסמה, גוואדלופה יאנסה הרדיה, טניה קלארוס ורגאס, אנטוניאטה גדרמנסון , ג’ודית קוויניונס מירנדה ווניה קלרוס דה ג’סטינו.

בוליביה שלחה רק ספורטאי אחד (פרננדו אינצ’אוסטה מונטלבו/ קיאק) לאולימפיאדת הקיץ בשנת 1960.

בשנים 1971 עד 1979 השתתפו 500 ספורטאים בוליביאיים בטורנירים ותחרויות בינלאומיות.

בדומה להורטנסיה מריה דה פטימה מרקארי (ברזיל) וקרול טורני (קנדה), גם גוודלופה יאנסה היה אחד משחקני הכדורסל הטובים ביותר במשחקי פאן אמריקה בשנת 1979 בסן חואן דה פורטו ריקו.

ארווין סאנצ’ס היה אחד משחקני הכדורגל החשובים ביותר בבוליביה בשנות התשעים.

משנת 1975 עד 1977, יותר מ -25 מאמנים זרים סייעו בהכשרת אנשי ספורט בוליביאיים לקראת התחרויות הבינלאומיות (המשחקים האולימפיים, המשחקים הבוליוואריים, המשחקים הפאן אמריקאים והמשחקים בדרום אמריקה). המאמנים היו: בורני וואנגמן (אתלטיקה/ מערב גרמניה), מייק לוצ’רו (כדורסל/ ארה”ב), פול גונזלס (כדורסל/ ארה”ב), סטניסלב גולובקוב (אגרוף/ ברית המועצות), הריברטו דיאז (רכיבה על אופניים/ מקסיקו), פדרו אסקובר (סוסים/ צ’ילה), סטניסלב ספירה (סייף/ פולין), וולטר מאדל (סייף/ מערב גרמניה), אדוארדו וירבה (כדורגל/ מערב גרמניה), דייל קאטלר (התעמלות/ ארה”ב), דונלד האוורת ‘(התעמלות/ ארה”ב), פדרו אורטגה (התעמלות/ מקסיקו), ג’אסוהידו טקאסוקה (ג’ודו/ יפן), בניניו מרקס (היאבקות/ ונצואלה), קרול צ’רקוסווקי (הרמת משקולות/ פולין), וו יו יונג (שחייה/ טייוואן), יאדוויגה צ’רקוסווקה (שחייה/ פולין), אדולפו קורונאדו (שחייה/ אקוודור) ), פרנסיס קונווי (קליעה/ ארה”ב), ניקולאי דורנב (קליעה/ ברית המועצות), צ’סלאו ג’אדאמוביץ ‘(כדורעף/ פולין), טיין הינג היש (כדורעף/ סין), צ’יו צ’יאאו צ’י (כדורעף/ טייוואן) ולין צ’ו נואו (כדורעף/ חרסינה).

[ad_2]

Source by Alejandro Guevara Onofre

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This div height required for enabling the sticky sidebar
Copyright at 2021. www.winxtr.com All Rights Reserved